חברת אבו אלעולא קידוחים בע"מ נ' מ פלסי הגליל סלילה עפר ופיתוח

פסק דין

1.התובעת, חברה העוסקת במתן שירותי קידוח, הגישה כנגד הנתבעת תביעה כספית על סך של 55,744 ₪. טענות הצדדים הועלו בפירוט במסגרת ההחלטה בבקשה למתן רשות להתגונן אשר ניתנה על ידי ביום 15.5.2009 ואחזור עליהן בקצרה.

2.כפי שעולה מכתב התביעה, הרי שביום 28.5.2008 הזמינה הנתבעת מהתובעת מכונה לקידוח ניסיון וסוכם בין הצדדים כי עבור קידוחי הניסיון ישולם סך של 5,500 ₪ (8 שעות עבודה). על בסיס קידוחי הניסיון הזמינה הנתבעת מהתובעת, ביום 1/6/2008, את המשך עבודות הקידוח, באותם התנאים בהם בוצעו קידוחי הניסיון, עם אותה מכונת קידוח. קרי - קידוחי כלונסאות עם מכונת קידוח בקוטר 80, באמצעותה נעשו קידוחי הניסיון (M-300) לפי 5,500 ₪ (בצירוף מע"מ) ליום עבודה בן 8 שעות, כאשר תנאי התשלום הינם שוטף + 60 ימים.

התובעת בצעה את עבודות הקידוח במשך 9 ימים, החל מיום 2.6.2008 ועד ליום 10.6.2008, אז בקש מנהל הנתבעת להפסיק את ההתקשרות בין הצדדים ולהוציא את מכונת הקידוח מאתר העבודה. מנהל התובעת הופתע, אמנם, מהבקשה אולם, כבד אותה והוציא את מכונת הקידוח מאתר העבודה. יחד עם זאת, הוא הודיע כי במדה ויחול שינוי בעמדת הנתבעת, יש להודיע על כך והעבודות תחודשנה מיד.

התובעת עתרה לחייב את הנתבעת בסך של 55,744 ₪, בהתאם לפירוט שלהלן:

א.7 ימי עבודה בני 8 שעות כל אחד, החל מיום 2/6/2008 ועד ליום 8/6/2008 - 38,500 ₪ ומע"מ.

ב.6.2 שעות עבודה ביום 9/6/2008 - 4,262 ₪ ומע"מ.

ג.8 שעות עבודה ביום 10/6/2008 - 5,500 ₪ ומע"מ.

סכום התביעה כולל גם את יום קידוחי הניסיון, בגינו הוצאה חשבונית נפרדת מיום 2/6/2008, בסך של 5,000 ₪ ומע"מ.

3.הנתבעת הגישה בקשה למתן רשות להתגונן, במסגרתה העלתה טענות שונות וביניהן טענות קיזוז, שעיקרן מפורט להלן:

א.כתב התביעה הינו מוקדם ועילתו טרם קמה, שהרי תנאי התשלום הינם שוטף + 60 ולכן, המועד האחרון לתשלום הינו 29.8.2008, בעוד שהתביעה הוגשה כחודשיים לפני המועד הנ"ל.

ב.במהלך קידוחי הניסיון בצעה התובעת במשך 6 שעות ו - 20 דקות שלוש כלונסאות בנות 51 מ"א בקצב ביצוע של 8.09 מ"א לשעת עבודה. לטענתה, מטבע הדברים, בהיות העבודה עבודת ניסיון, העבודות נעשו בקצב אטי ובהפסקות ארוכות.

על בסיס קידוחי הניסיון, הזמינה הנתבעת מהתובעת מכונת קידוח מסוג M-350 שהיא מכונת הקידוח החזקה ביותר, על בסיס 8 שעות עבודה נטו ביום, בעלות של 5,500 ₪ ליום עבודה.

ג.בניגוד לקצב העבודה בעת קידוחי הניסיון, נעשו הקידוחים בקצב אטי במיוחד כדי לבצע את העבודה לאורך תקופה ארוכה יותר.

ד.בהזמנת העבודה מיום 1.6.2008, צויין במפורש כי מכונת הקידוח היא מסוג M-350 בעוד שבפועל עולה ממסמכי התובעת המצורפים לכתב התביעה, כי הדגם שסופק הוא M-300 כלומר, דגם חלש וזול יותר.

ה.עד לעזיבת התובעת את אתר העבודה, היא עבדה במשך 7 ימים, 6 שעות ו - 20 דקות, במהלכן קדחה 384 מ"א, בקצב של 6.16 מ"א לשעת עבודה. לטענת הנתבעת, לאחר שהביעה את מורת רוחה בפני התובעת על קצב העבודה האטי, החליטה התובעת לעזוב את העבודה באמצע שעות העבודה, ללא כל התראה מוקדמת, תוך שהיא משאירה בור קידוח פעור.

ו.הנתבעת נאלצה לתקן את המפגע שהותירה התובעת בעלות של 1,000 ₪ ונאלצה לשכור את שירותיה של חברה אחרת, כדי להשלים את העבודות. לטענתה, התובעת נהלה כנגדה חרם שלא איפשר לה להמשיך להתקשר עם חברה אחרת והיא נאלצה לשלם סכום גבוה במיוחד שעמד על סך של 12,000 ₪ ומע"מ.

במהלך 5.5 שעות עבודה בצעה החברה החדשה 54 מ"א, בקצב עבודה של 9.8 מ"א. לטענתה, ההפרש המשמעותי של זמני ביצוע העבודה בין התובעת לחברה החדשה, מוכיחים למעשה את הרמיה של התובעת והארכת העבודות באופן מכוון.

ז.על בסיס עובדות אלו, הנתבעת העלתה טענות קיזוז כמפורט להלן:

סך של 7,507 ₪ שמהווים את ההפרש בין יום עבודה של התובעת לבין סכום שנאלצה הנתבעת לשלם עבור יום עבודה של החברה החדשה (13,860 פחות 6,352 ₪).